<h1>הגהות שערי דורא סימן צ"ב</h1>
<h2>דף מח:</h2>
דין מחט שנמצאת בריאה, או בכבד או בקורקבן, או בבית הכוסות, או בהמסס. או שנמצא נקוב כך. א)מחט שנמצאת בריאה, והריאה הובאה לפנינו שלימה קיימ"ל כרבנן דמכשירין בין בקטינתא בין באלימתא, ואפי' קופא לבר פי' לצד חוץ. ולעולם כולו בתוך הריאה, דקא נפח הריאה ולא יצא ממנו הרוח, וההוא מחט דאישתכח בחיתוכא דריאה וטריף ר' אמי, היינו שנמצא בחתך אחד (ד"ק אחר שהריאה נחתכה) בריאה שנחתכה ולא באה לפנינו [שלימה] (ד"ק ושני ד"ו חסר) (ס"א ד"ק ד"ל) [כ"א חתך אחד] (זו גי' ד"ק ושני ד"ו. ד"ל חסר) [שנמצא בו מחט] ובין בקטינתא ובין באלימתא ואפי' קופא לגיו לצד הסמפון דאז ודאי באתה דרך הקנה וליכא למיחש לנקיבת הוושט מ"מ טריפה דדלמא אי באתה לפנינו כשהיא שלימה היתה נקובה. אבל כשהריאה באתה לפנינו שלימה ונמצאת בה מחט כשירה. ואע"ג דאיעכול הבשר סביב המחט אין בכך כלום דחסרון בפנים לא שמה חסרון. ולכך נוהגין נקיי הדעת שבקהלות הקודש לנפח כל הריאות. ואח"כ לחותכה. ואם אז מצא בה מחט כשירה וכשנופחין הריאה אפי' נמצא בה מחט בסמפון הקטן או מסמפון לחבירו כשרה (כ"י לייפציג ואם נמצא מחט מסמפון לחבירו טריפה עכ"ל) דאמרינן דרך סמפונות נקט ועייל. ואם נמצאת המחט בסמפון גדול של ריאה כשירה דאז אמרינן דרך הסמפון נקט ועייל ואפי' לא נופחה (נפחו) הריאה כשירה. [שערי דורא הלכ' טריפות סימן צ"ב]. א)0(ד"ל) בד"א במחט גסה אבל בדקה אין חילוק וטריפה בכל ענין שהרי הוא ראוי לנקוב בצד העב שלו. (גליון ד"ו שכ"ד) וכ' הרשב"א דאין אנו בקיאין איזה מחט גסה או עבה. הלכך בין בזו בין בזו אסור. ויראה שאם היא גסה כגרעין של תמרה שאינו ראוי לנקוב עכ"ל י"ד סי' מ"א. בסמ"ק פירש דא"א בקיאין בנפיחת הריאה. הלכך לא דיינינן עכשיו בשום ריאה דין שלימה אלא דין חתוכה ואפי' אם נפחה הריאה כבר ונמצא שלימה דיינינן בה דין חתוכה עכ"ל. יראה דאין למחות ביד הנוהגים דין שלימה ע"י נפיחה הואיל ורש"י וס"ה וה"ג לא מצריכין רק שלימות בכה"ג שאין נראה ריעותא. וסתמא דמלתא כשנופחין רואין ובודקין וממשמשין אחר שאר טריפות של ריאה. ואם איתא דהוי נקב הוה חזא עכ"ל מהרא"י ז"ל. אבל עכשיו אנו נוהגים לנפח בלא"ה בשביל בדיקות. אע"ג דאי נאבדה הריאה בלא נפיחה כשירה. כיון שבדקה כבר במשמוש היד. דיש מקומות שאין בודקין הריאה כלל מבחוץ. אלא די להם במשמוש. מ"מ אנו נוהגים לנפח כולן.
